שם המאמר: Jacobs, J. M., Edge of Empire: Postcolonialism and the
City
הפרסונה:
גייקובס היא אקדמאית
אוסטרלית המתמחה בנושאים גיאוגרפים, אדריכליים, תרבותיים בהקשר האורבאני שלהם.
הדוקטורט שלה עוסק
במגה-פרוייקטים אורבאנים של התחדשות עירונית בלונדון.
בתפיסת משנתה החינוכית היא
מתמחה בשילוב דיספלינות ושילוב הקהילה.
העניין:
המאמר עוסק בחקר הלימוד
אודות האימפרליזים והקולונילאיזם והניסיון להבין את הסיטואציה שנוצרה בעידן הפוסט.
מחקרים אודות האימפרייליזם ופוסט קולוניאליים מנסים להבין את ההתפתחות של ערים
שנשלטו על ידי אימפריות ועמים שונים.
הדוגמא המרכזית במהלך
המאמר היא מהשליטה של ממלכת בריטניה לאורך השנים, המאמר מתאר את השליטה במקומות
שונים בעולם כגון אוסטרליה, הודו וסינגפור, מקומות עליהם השפיעו הבריטים הן בתפיסה
כלכלית והן בתפיסה תכנונית.
המאמר שואל את השאלות
מהם ההבדלים בין המושגים, פוסט-קולוניאליזם ופוסט- אימפריליזם בהקשר של התפתחות
העיר. התפיסות נבחנות ונראה כי ישנה חשיבות לנושא ההתכנוני שכן האיפריליזם מתמקם
לדוגמא בליבת העיר ואילו הקולוניאליזם מתמקם במרחב כחלק מהליך של תפיסת שטח ושליטה.
כך שניתן לראות על גבי המרחב המטרופוליני את המקומות בהם מתמקמים המושגים השונים.
המשותף לשני המושגים
הינו השליטה, כל מושג ואופני השליטה השונים שלו, אך כיצד ישנה השפעה על העיר בהיבט
התכנוני ובהיבט האנושי תרבותי.
כחלק משליטתו של העולם
המערבי (העולם הראשון) הוא קיטלג את האזרחים הנשלטים למעמדות שונים על פי תפיסתו - העולם השני
והשלישי, זהו קיטלוג חברתי, החברה הנשלטת תוארה כפרימיטיבית ונתפס שצריך להחיל
עליה את חוקי ציבליזציה מערבית.
השליטה במרחב התבטאה
בראש ובראשונה בעזרת מיפוי, האופן שבו מיפה השולט את השטחים היה לפי תפיסתו, זה לא
באמת היה מיפוי של המצב בשטח. השליטה התבטאה בנוסף בעזרת שמות רחובות כפועל יוצא
של המיפוי כך שהעיר הוצגה לפי תפיסתו של השולט.
ההיבט האדריכלי גם הוא
מובהק, ישנו חיקוי של האדריכלות האירופית במקומות שונים בעולם שהיו בשליטה כך שהאדריכלות
יובאה והוצאה מהקשרה המקורי כחלק מניסיון לתרבת את המרחב החדש.
היברידיות - כאשר ישנה התנגשות בין שני תרבויות ישנו מהלך של השפעה
משותפת אחת על השניה, ניתן להבחין בכך בהיבט התכנוני שהשליט לא תפס את המצע
התכנוני כבתול אלא התייחס למוקדים הקדושים לנשלט שבינהם חיבר השולט את הגריד החדש
שלו.
פוסט - הסיטואציה המדוברת במאמר הינה על עיר בעידן של לאחר השליטה
ולצורך זה נדרשים להציב תנאי להבנה מה הופך את העיר לשלב של 'פוסט' מכיוון שישנם
מצבים שאמנם השליטה הטוטליטרית הסתיימה אך ישנה גם שליטה כלכלית המשפיעה על המשך
התפתחות העיר.
כאשר פג זמנו של הריבון נוצר
מצב בו התרבות הלוקאלית צריכה לחזור למקורות העבר אך מנגד תרבות השולט כבר טמועה
בו וכעת נשאלת השאלה באיזה כיוון העיר מתפתחת.
האם אוסטרליה נמצאת
בעידן ה'פוסט' כי מצד אחד לא חלה עליה שליטת הריבון אך היא המשיכה להתפתח לאור עקרונות
השולט, זה התבטא באדריכלות ובחברה ובתרבות.
בתחביר שבין שליטה
טוטליטרית לשליטה הכלכלית בעידן שלנו נראה כי מוקדי הערים (לונדון - כמרכז פיננסי כדוגמא)
משמשים כמרכזי שילטון המשפיעים על מרכזי ערים בכל העולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה