מספר פעמים בשנה נצבעת
העיר בצבע מסחרי השוטף את הכיכרות והרחובות של העיר, המוני אדם לובשים 'מדים'
ואצים לנקודת הזינוק לריצה עירונית תחרותית. למרתונים והעיר היסטוריה ארוכה, ערים
מעוניינות ונאבקות לארח בשטחן מרתון או כל אירוע ספורט בקנה מידה גדול המניב לעיר
מעמד כחלק מקשר ערים גלובאלי. אירגון של אירוע בסדר גודל שכזה דורש ממון רב ולצורך
כך מגייסות הרשויות המעוניינות לקיים אירוע שכזה מממן ( ספונסר ) הלוקח חלק עיקרי
במימון ההפקה הגרנדיוזית.
כיום, אירועי ספורט
תחרותי וספורט חובבים הינו דבר שבשגרה, מספר רב של אנשים נרשמים למקצים שונים
בענפים שונים של תחרויות, קשה להיזכר אך בתל אביב לא התקיים מקצה מרתון שלם בין
השנים 1996 ועד לשנת 2009, מאז כל שנה מארגנת תל אביב ריצת מרתון ברחבי העיר.
האירוע מתחיל חודשים
לפני הריצה, שלטי חוצות ענקיים מבשרים כי בקרוב יתקיים 'מרתון - חסות - תל אביב',
המתחרים החובבים מתאמנים במשך זמן רב לקראת האירוע בין אם זה כדי להיות חלק מהדבר
ובין אם זה להוכיח משהו לעצמם. הבעייתיות מתחילה חודש לפני הזינוק שהעיר מתמסחרת
ונצבעת בצבעי המותג הנבחר, שטחים ציבוריים הופכים כהרף עין לקניונים סגורים של
מותג-על מסויים ומותגי ספורט נלווים המוכרים את מרכולתם בכיכר העיר. ביממה שלפי
האירוע נחסמים כבישים, נגררות מכוניות ובעיר מוכרזת שביתה ביום המירוץ וכל זאת כדי
לעמוד בזמן בנקודת הזינוק.
פבליון המרוץ - מרתון תל
אביב 2014
כיכר העיר - כיכר רבין
הינה הכיכר הלאומית, היא מארחת שלל אירועים מכל קצוות הקשת, ימין ושמאל, אירועי
הנצחה וזיכרון, חגיגות לאומיות ועוד, דרך אבני הדרך של הכיכר ניתן לאפיין תקופות
שונות במציאות הקיימת שלנו כעם.
מכאן אני יוצא למחשבות
ודילמות אודות העיר תל אביב והמרתון:
לקראת המירוץ הוקם בכיכר
רבין פביליון מסחרי לטובת חלוקת ערכות ריצה ויריד ספורט תחת המותג נותן החסות, על
פניו, ניכס המותג את הכיכר הציבורית לטובת המרתון ולקידומו האישי. הדבר אינו זר
בנוף העירוני שלנו, עיריית תל אביב משכירה את שטח הכיכר לאירועים רבים בניהם גם
אירועים בעלי אופי צרכני, אחד מהם הינו שבוע הספר וניתן למנות אירועים מסחריים
שונים המתקיים בה לאורך השנה. אם כך, מה ההבדל בין אירועים מסחריים שונים לבין
הקמת מתחם המרתון בתל אביב בשנה האחרונה. מתחם המרתון שהוקם השנה בכיכר רבין בלט
בנוכחותו המזלזלת במרחב החל מחזיתותיו היח"צניות שבלטו במרחב ועד לחסימת דרכי
ההליכה היומיומיים בכיכר.
הקפיטליזם לא עצר בדפנות
היח"צ של הפביליון כי אם נכנס פנימה למערך תנועה הלקוח היישר מחנויות 'איקאה'
מכוון את כלל האנשים בכיוון אחד שמא יפספסו את אחד מדוכני הממכר שבדרך. כסניף של 'איקאה'
מוקם הפבליון ללא קשר וזיקה סביבתית, לסניפים
של חברת 'איקאה' ישנם מזהים גלובאלים בעלי אופי צרכני מובהק וזאת בזכות
מיתוג חוץ, מבנה קוביה גדול המשמש כשלט חוצות ענק ומערכת תנועה המכריחה את הצרכן
לעבור בשלל מסדרונות הצריכה שלה. כיכר רבין משמשת כמרחב ציבורי בשגרת העיר, וככזו,
יש לה מאפיינים רבים אותם ניתן למנות החל מהיבטים פיזים ועד להיבטים תפיסתיים. עם
ההיבטים הפיזים ניתן למנות האובייקטים הניצבים בחיי היום יום בכיכר רבין - בריכות,
עצים, פסלים היוצרים מערך תנועה ושהייה במרחב הציבורי. ניתן היה לצפות כי למרות
מוטיב הצריכה הבולט שכפה עלינו נותן החסות למרתון היה רצוי לתכנן ברוח הכיכר את
השימוש המסחרי הנדרש עבור המרתון. העיצוב שנבחר לפבליון המרתון שיבש את מערך
התנועה, ניכס לעצמו באחוזים ניכרים מרחב רב והתייחס באופן מזלזל לאלמנטים השונים
בכיכר. על פי תפיסה זאת ניתן גם לטעון כי העמדת הדוכנים המסחריים בשבוע הספר העברי
אינם עושים זאת בצורה עירונית טובה אך הצרימה העיקרית בהעמדת הפבליון של המרתון
היא בכך שגרם לכלל האנשים למצוא עצמם בבעיה, אנשי העיר שהפביליון פגע בשגרת חייהם
וצרכני המרתון שנאלצו לעבור במסועי הקנייה שתוכננו בלב הכיכר.
הרץ העירוני
טענה נוספת כנגד המרתון
הינה חסימת הצירים וביטול הלימודים באופן שמשבש את חיי היום יום של רוב התושבים.
האנשים שבחרו לגור בעיר מקבלים על עצמם חוזה בלתי פורמלי של קבלת האירועים
המתקיימים בעיר וזאת למרות הקושי שהדבר מסב על שגרת חייהם. ישנם הצעות לקיום
האירוע במרחבים הפתוחים העוטפים את העיר, פארקים ושטחי בור או לחילופין תכנון
מסלול ה'תופר' ערים שכנות. לטענות אלו אני משיב כי הזכות החובה של תל אביב
כעיר הינה לארח את המרתון וכל שכן לקיים את האירוע בלב ליבו של הכרך הגדול הן מצד
מהצופים והן מצד הרצים, האימאג של רחובות העיר עמוסים בהמון אנשים רץ כחלק מאותה
כת ספורטאים היא דימוי הכרחי בתעודת זהות של עיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה