עיר
עולם - תל אביב - איסטנבול
בבואו להציג בסרט את
הבעיות של העיר איסטנבול כמגה-עיר ניאוליברלית המושתת על עקרונות כלכליים נעזר
הבמאי בסיפור אנושי אישי המציג את החוליה האחרונה בשרשרת הכלכלית. הדמות האנושית
מיוצגת בדמות קבוצה של 18 משפחות החיות בספק חוקיות בקירבת אזור תעשיה באחת
השכונות באיסטנבול שבתיהם נהרסו לטובת הקמת שכונה חדשה, הסיפור האנושי מלווה אותנו
לאורך כל פרקי הסרט השונים ומציגה את סיפור האנשים כחלק מהסיפור האיסטנבולי הכולל,
החל מהריסת הבית, דרך המאבקים ומגורים זמניים ועד לכמעט פתרון המגורים הסופי.
תגיות - ההיבט הפיזי | ההיבט החוקי | הציבור הקפיטליסטי
ההיבט הפיזי - כמה אנחנו מטומטמים? - אני מתייחס להיבטים הפיזים
של פרוייקטי המגורים של חברת TOKI[1] המשתקפים מההדמיות והמבנים שנבנו על ידי חברה זו. אנו
נמצאים יותר מחצי יובל מאז החל העידן המודרני פוסט מלחמת העולם השניה שאחד מתוצריו
המובהקים הינם 'מכונות המגורים'[2], אותם
מבנים תעשייתים המאפשרים את מושג 'הזכות לדיור' בכל מדינה ומדינה. גם אנו בישראל
מוקפים שלל מבנים כאלו. במסגרת הסטודיו שאנו עורכים בסימסטר זה אנו עוסקים בשכונת
קרית יובל בירושלים, שכונה אחת מיני רבות אשר נבנתה בכספי ותחת הנחיות משרד השיכון
והבינוי בשנים בהם עסק בתכנון לכל. התוצרים של תכנון זה הוכיחו ברוב המקרים בישראל
כי הם אחת הסיבות העיקריות להידרדרות השכונות עד כדי כך שבשפה העברית ניתן לטעון
כי המילה שיכון שוות ערך למשכנות עוני.
אנו מודעים לכך שאותם
מבני שיכון חזרתי אינם מצליחים ליצור מרחב עירוני ראויי למגורים וזאת לא רק בגלל
נתוני דמוגרפיה ואתנוגרפיה שונים. אני באופן אישי מאשים את הצורניות והעמדה על פני
השטח בחוסר ההצלחה של מקומות אלו. על פי המבטים בסרט המדובר ממשיכה הרשות הטורקית
לבנות את אותם המבנים חסרי העיצוב על גבי אזורי עיר נרחבים, המבטים מעידים על יערות
שיכונים המוקמים בשלל מקומות בפרברי איסטנבול. במדינות המתיימרות להיות מתקדמות
יותר כבר נהרסו מבני שיכון אלו בשאון רב, אותם מבנים שהוגדרו כשיכוני עוני,
שהדוגמא המפורסמת שבהם הינה שיכון Pruitt-Igoe[3] אשר הריסתו נחשבת לסיום עידן המודרניזם.
לתפיסתי, רצוי לזנוח את
תפיסת מכונות המגורים כפתרון לדיור לכולם ולחשוב על שיטות אחרות שיתנו מרחב שונה
ואישי לשכונות חדשות בעיר וליחידות דיור המשכנות תושבים.
כמו כל הסרטים גם הסרט
המדובר מציג את נקודת המבט הטובה עבורו, הסיפור האישי של השכונה שבתיה נהרסים
מתחיל באקט ההריסה ולא מציג מהם התנאים שהביאו את האנשים להתיישב שם, מאיזו זכות
התיישבו שם ובאישור של איזו סמכות.
ההשלכה האקטואלית
המקומית של הסרט הזה לוקחת אותי לשכונת נווה עמל ושכונת סומייל בתל אביב, לשניהם
סיפור ארוך וידוע של מדינה שישבה אנשים בתקופה מסוימת במקום מסוים אך לאחר שנים
החליטה להוציא אותם אל מחוץ לחוק. מקומות אלו מהווים דוגמא טובה לסרט, שכן
ההתיישבות הלא חוקית יושבת על שווי קרקעות יקרות לאין שיעור בעיר תל אביב,
הניאו-ליברליזם של תל אביב המופיע בדמות הרשות המקומית (חולדאי) והיזמים מביט על
אותם מתחמים לא חוקיים כvoid עירוני ומתכן להקים מגדלי-על
על קרקעות אלו. הסיפור הישראלי מכיל מספר תהליכים, בטרם מופעל ההליך המשפטי להוצאת
הפולשים מתחילים בהליכי גישור, הליכים מעלים על פני השטח בעיות רבות, אמנם בשנות
החמישים יישבה המדינה זוג עולים חדשים בשטח שננטש, היום טוענים כחזקה לשטח צאצאם וצאצאיי
צאצאיהם בהליך שמקובל בתפיסה שבטית של התיישבות בקרקע.
כמו בסרט, גם במקומותינו
מוצעים לפולשים חלופות מגורים מקובלות אך הפולשים מצדיהם טוענים כי מקומות אלו לא
עונים על צרכיהם, נראה כי קשה למשפחה שחיה במשך שנים בתפיסה מתפרסת על הקרקע לעבור
לדירה ישראלית סטנדרטית.
תהליך של העתקת מקום
המגורים הינו מורכב,בסרט מתואר הליך של מעבר לשכונה חדשה אך לאחר זמן מה חוזרים כל
התושבים חזרה לשכונתם המקורית וזאת עקב מחסור בעבודה ותנאים באזור החדש.
הציבור הקפיטליסטי
לאיסטנבול שורשים עתיקים
רבים, החל מהתקופה הביזנטית, בסרט מתואר תהליך של בניה קפיטליסטית מסיבית במות
גורדי שחקים של התאגידים הפיננסים הגדולים בעולם וזאת מתוך תפיסה ממשלתית כי על
טורקיה לייצר מרכז עסקים עולמי.
הרצון של ערים להתהדר
בקו רקיע של גורדי שחקים הינו משוואה של יוקרה בקרב הערים החברות במועדון
ערי-עולם. מימוש החזון הזה מאלץ את הערים להשתנות בקצב מהיר תוך שימוש בכח רב.
הסרט מציג את התהליך הזה במספר מדינות בעולם כגון סין ואפגניסטן.
המדינה והעיר נהנות
מעוצמה רבה בדמות קו רקיע קפיטליסטי המייצג את עוצמתה בקרב המדינות השונות, אך מה
ההשלכה של דבר זה על רוב הציבור. נראה כי בעידן הניאו-ליברלי בו אנו נמצאים נסחף
הציבור (ההמון) לגל המסחר והמותגים ונהנה ממנו באותה מידה בה נהנים ממנו שליטי
ההון, ההבדל הוא, שההמון נהנה מסיטואציה זו במצב של חוסר מודעות וחוסר הבנה של
ההשלכות.
אמנם הסרט מתאר את נפגעי
ההתפתחות העיקריים בדמות בני המעמד הנמוך אין התייחסות בסרט להשפעה של תהליך זה על
המסה הקריטית של הציבור כדוגמת מעמד הביניים.
למרות האמור מעלה, עוסק
הסרט בגורם העיקרי שאכן משפיע על ההמון והוא התשתית העירונית. התשתית הינה מאפיין
קיריטי בהתפתחות העיר והסרט מציג את ההשקעה והדילמות העיקריות ברצון להקנות מערכת
תנועה ותשתית כוללת לכלל התושבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה