שם הקורס: "העיר" היסטוריה, תיאוריה, מתודולוגיה
היבטים
שונים בהליכות בעיר
היבטים
בטחוניים (מיליטנטים) פוסט מודרנים בקריאת העיר
מרצה - ד"ר חיים יעקובי
מגיש - ראם מאיר
ת.ז 040142507
12.5.14
1. מבוא
מעצם
קיומה הרבגוני מכילה העיר בתוכה שדה עימותים רחב, המרחבים השונים של העיר מהווים
מצע לקבוצות אנשים ופרטים בעלי דעות שונות ומנוגדות. עקב כוחה הגדול של העיר מתכנסים
לקירבה כלל סוגי העימותים ועם כל האתגר מוכרעים עימותים במרחב העירוני. לאורך
ההיסטוריה ניתן היה להבחין במגוון סוגי עימותים על רקעים שונים, עימותים פיזים,
אידיאולוגים ומרחביים המתכנסים להכרעה במרחב הבנוי.
המתכנן
העירוני והמצביא הצבאי רואים את העיר דרך ערוצים זהים אך עם אינטרסים שונים, שניהם
מביטים במצב הקיים ודרכו הוגים את החזון האופטימלי מבחינתם, ההתערבות העירונית
משנה סיטואציה ובכך מאפשרת או מגבילה את הסובייקט לפי ההבנות וסיטואציות החדשות
שנוצרו. ההיבטים המקצועיים של המתכן והמצביא מגובים ומאותגרים על יד ממצע פילוסופי
תיאורטי מגובש התומך בדרך חשיבתם, אמנם אנו מכירים את חממות המחקר האקדמיות
העוסקות בחקר העיר אך ניתן למצוא בתי מחקר עירוניים צבאיים ( [1]Shadow
world ) הנחשבים ליחידות העילית של המחקר העירוני.
עם
גדילת הפריסה העירונית מתכנסים לתוכו היבטי העימות ומתחדדת התפיסה והניתוח של
המרחב העירוני התלת מימדי. תהליכי הבניה וההריסה העירוניים זהים בהשפעתם על המרחב
העירוני ולעיתים אף מחפים אחד על השני.
ההיבטים
השונים בהבנה של תפיסת העימותים במרחב העירוני ניתן למנות את החלל הקיים, יכולות
התנועה השליטה וההפתעה. כמתכננים עירוניים מערכות התנועה העירוניות הינם אחד
הערכים החשובים בהבנה וניתוח העיר, שילוב תנועה, הפרדת תנועה, יצירת המבטים לאורך
הצירים ומתן מגוון אפשרויות, אלו ועוד מובלים את העקרונות של המתכנן לגבי התנועה
במרחב העירוני. לעומת זאת, מערכות תנועה אלו נתפסות באופן שונה כאשר אנו יוצאים
מנקודת הנחה של עימות בו ניתן גורם ההפתעה ובלבול נחשב ככלי חיוני ההורס את הסדר
העירוני.
על
מנת להבין את התנועה העירונית הבלתי שגרתית נדרש לבדוק מהלכי תנועה עירוניים אשר
אינם מקובלים, המתכנן מצד אחד והסובייקט מצד שני מנסים לייעל כל תנועה עירונית
בעזרת השמשת והנגשת המרחב העירוני, מנגד ישנם אנשים אשר מאתגרים את ההליכה
העירונית בעזרת כלים מחשבתיים או פיזים ויוצרים דרכי תנועה חדשות ושונות אשר
מתעלמות מהמקובל, הסיטואציונסטים חיפשו את דרך ההליכה החוויתית וכל מקום בעיר
שאינו מייצר עבורם מרחב שכזה אינו קיים. את היבט ההליכה השונה באופן הפיזי מייצגים
אנשי ה'פארקור' שקוראים תיגר על מערכת התנועה העירונית.
בעבודתי
זו אעמוד על היסטוריית ההשפעה של מערכות ביטחוניות ועימותים על המרחב הבנוי וזאת
לאור דוגמאות השפעה והשתנות של ערים בעקבות תנאי לחימה ששררו בהם. מקרה פאריז של
המאה ה-19 מציג את העימות משני צדדיו, הממסדי והתקוממותי המהווה תקדים דואלי לאותה
העיר. בהמשך אסקור מקרים מאזורינו בהם נתפס המרחב העירוני באופן שונה על מנת לנצח
עימות. האימות הפילוסופי היומיומי לשיטות תנועה עירונית אלו יוצגו גם בעזרת מקרים
שונים המוכרים מתפיסות תכנון וניתוח עיר שונות והן מקבוצות הנעות באופן שונה
במרחב.
העבודה בנוסף
מציגה כיצד שירתו היסודות הבסיסיים של תכנון וארכיטקטורה לכלים טקטיים ולאמצעי
נישול וכיבוש של המרחב על ידי כח צבאי שולט וזאת לאור דוגמאות העבר והעניין
האקטואלי בדבר ריבוי שטחי העיר על גבי רחבי הגלובוס והתגברות העימותים.
2. ההיסטוריה המודרנית של הלחימה במרחב
העירוני - מקרה פאריז ------------ \\\\\\\\\\\\
עקרונות דואלים להגנה על פאריז –
המהפכה הצרפתית דרך עיני השלטון ודרך עיני המתנגדים.
שני
רפרנסים היסטורים להבנה של לחימה בשטח עירוני ניתן למצוא בעיר פריז של המאה ה-19,
תקופת המהפכה, שלושת הפרסונות שמובילים את ההיבט האורבאני של הלחימה הם מרשל
בדימוס בוז'ו המייצג את השלטון, אוגוסט בלנקי המייצג את העם המוחה והברון האוסמן
כאיש הביצוע של התכנית החדשה של פריז כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
המרשל
בדימוס בוז'ו כתב ותכנן לפרסם את ספרו העוסק בדוקטרינה איתה ניתן לדכא את הפגנות
ההמון במרחב העירוני של פריז.
הסוציאליסט
אוגוסט בלנקי שפירסם מניפסט טכני להתארגנות ולחימה בעבור ההמון הפריזאי.
הברון
האוסמן הינו הביצועיסט מייצר המצע החדש איתו התמודדו בוז'ו ובלנקי שרצו להכתיב
דוקטרינה לכיבוש פאריז.
קריאת
חיבורהם של השלושה מסבירה כיצד רואים הם את יכולות הצלחתם תוך ניצול המרחב הבנוי.
-
המרשל
תומס-רובר בוז'ו- 'מלחמת הרחובות' - 1997 (נכתב כ-150 שנה לפני)
גנרל
בעל הצלחות רבות בשדה הקרב, לאחר פרישתו כותב ספר המציע דוקטרינה כיצד על השלטון
והצבא הסדיר להילחם בהתקוממות העירונית של העם, הספר לא פורסם בתקופתו אלא לאחר
150 שנה שגילה אותו ההיסטוריון מאיטה בואסי.
הספר
עוסק בעקרונות הלחימה העירונית כנגד העם המתקומם בעזרת פריסת הכוחות במרחב, נקודות
אסטרטגיות להגנה (משרדי ממשלה, כספים) התעקשות על מבנים אסטרטגים מבחינה גיאוגרפית
והגדרות כמותיות ומינונים של מבנה היחידה וציודה.
לתפיסתו,
עיקר הלחימה העירונית הינה כנגד הבריקאדות העממיות שהיו החסם העיקרי שיצר ההמון על
מנת למנוע מהמשטר לנוע באופן חופשי ברחובות העיר, הבריקאדות מוקמו בצורה אקראית ברחבי
העיר ונבנו מחומרים זמינים במרחב כגון לבני בניה, קורות עץ וכיכרכות הפוכות, בנוסף
לבאריקאדות הארעיות ישנו תיאור של בריקאדות מתוככנות היטב המאתגרות באופן חזק את הכח
התוקף. למקרה כזה מציע בוז'ו את תפיסה הטקטית של חפירת מעבר מאגף דרך פנים
הבניינים והבלוקים האורבאנים עד להשגת שליטה על הבריקדה ובכך מבין ומנצל את
יכולות התנועה השונות שניתן ליצור בחשיבה שונה על הכרך התלת מימדי.
-
'הוראות
להתקוממות' (1848) - לואי אוגוסט בלנקי - סוציאליסט ומהפכן
ההתקוממות
ההמונית בניגוד לצבא המסודר אינה עובדת כגוף אורגני אלא כפרטים ואולי כקבוצות
קטנות ומלוכדות, העם המתקומם צריך דרך פעולה, מנהיגות וגם כיווני הנחייה קונקרטיים
לעשייה. בחיבורו 'הוראות להתקוממות' מציג בלנקי מדריך לאזרחים כיצד להפוך את סביבתם
העירונית למרחב לחימה יעיל בעזרת הכנת העיר להגנה. בלנקי מנתח את הבלוק העירוני,
השדרה וטיפולוגיית המבנים הפזורים במרחב ומציג לציבור את היכולת לנצל את המרחב
הבנוי לצורך ניצחון במאבק וזאת בעזרת חסימות, תצפיות, גורם ההפתעה והתבצרות בהגנה
מרחבית תחת שיטת 'חורי עכבר[2]'
המאפשרת תנועה דרך המבנים בלי שהתוקף יוכל לעלות ולנטרל תנועה זו. בלנקי מכין
את העיר הפרו - אוסמנית למרחב הגנה ותקיפה מקומי המקשה על הכוחות הסדורים לתקוף או
לשלוט בו.
"ההתקוממות
פורצת. מיד, במקומות רבים בשכונות הפועלים, פה ושם, איך שיוצא, מוקמות הבריקדות. חמישה,
עשרה, עשרים, שלושים, חמישים איש מתאחדים במקריות. לרובם אין נשק. הם מתחילים להפוך
כרכרות, לעקור אבני ריצוף ולערום אותן על הדרך הציבורית, לפעמים באמצע הרחוב אך לעתים
קרובות יותר בצמתים. מספר רב של מחסומים כאלה יכול בקושי לעצור יחידות פרשים. מתוך
כל שש מאות הבריקדות שנספרו בימים של יוני אולי שלושים לכל היותר רכזו סביבן את רוב
האש[3]"
בניגוד
שבין העיר האוסמנית בעלת השדרות הרחבות לעיר פריז הימי-ביניימית רווית רשתות דרכים
לא סדורות וסימטאות צרות מעדיף העם המתקומם את העיר המקורית כמצע לחימה יעיל אל
מול השלטון, כחלק מהבנתו של בלנקי כי הבלווארדים הרחבים הינם צירי שליטה חשופים
לתנועה הוא תיכנן את מערך ההגנה המבוסס על מהלכי תנועה בתוך המבנים והבלוקים ובודד
את השדרות משאר המרחב כך שיהפכו לנתיבי מילוט הנשלטים על ידי כוחות ההתקוממות.
בחשיבה זו הוא למעשה עשה נגיביטיזיה לחלל העירוני והשדרות הגדולות הפכו לשטחי
השמדה שיש להימנע מתנועה בהם.
פריז
במהפכה - איש הצבא והאקטביסט תופסים את מרחב הלחימה
העירוני באופן זהה ומנצלים את איכויות החלל איש איש לתפיסתו. מגובים באידיאולוגיה
חזקה מאחוריהם, הם מעניקים לאנשיהם את לוח המשחק והכללים החדשים להתנהגות בעימות
תוך שבירת הכללים המסורתיים של התנועה וההתבצרות. תפיסתם השונה מעניקה מימדים
חדשים לתנועה העירונית ובכך הם מנסים להכריע את העימותים.
3. ישימות
לוקאלית למרחבי לחימה עירוניים ----------------------------------
\\\\\\\\\\\\
מקרה
מנשיה - 1948
במהלך
מלחמת הקוממויות החליט ארגון האצ"ל לתקוף ולכבוש את יפו ושכונותיה עקב ריבוי
המפגעים שיצאו ממנה. אחד מכוחות התקיפה המרכזיים בלחימה זו היה כח שנשלח לכבוש את
שכונת מנשייה היפואית שהיתה ממוקמת לאורך חוף הים של תל אביב ( גן צארלס קלור כיום
), השכונה שנבנתה כשכונת פרבר ליפו העתיקה היתה בנויה בגריד אורטוגונלי של מבנים
עד לגובה של 2 קומות הנתחם בין תחנת הרכבת מדרום, לחוף הים ממערב, לשכונת כרם
התימנים מצפון ונווה צדק ממזרח. כוחות האצ"ל שהוקצו להתקפה זו מנו כ-600
לוחמים, אל מול כ-1000 לוחמים פלסטיניים. הכוחות המגינים ניצלו את 'יתרון הביתיות'
של המגן ומילכדו את רחובות השכונה כך שכל תנועת התקפה אפשרית תיתקל בהתנגדות של
חסימה והתקפת נגד.
לאחר
מספר קרבות כושלים בהם נהדפו כוחות האצ"ל לאחור בהיתקלויות מול חסמי המגן כמעט
והחליטו לבטל את הפעולה, מפקד הכח, עמיחי 'גידי' פאגלין דרש הזדמנות נוספת לכיבוש
המתחם, 'גידי' החליט כי לאור מגרעותיו הרבות של הכוח שבראשו עמד במיומנות, מוכנות
ללחימה וברמת הציוד הוא ינצל את יכולות האצ"ל בשימוש בחומרי חבלה ונפץ.
הרעיון
המבצעי של 'גידי' מימש את רעיונות הלחימה דרך קירות, לוחמי האצ"ל
תכננו ליצור מסדרון דרך הבתים במנשייה ולאגף את עמדות ההגנה הפלסטינית כך שתנועתם
לא תיהיה חשופה להגנה הפלסטינית. המעבר מבית לבית התבצע בעזרת פטישים וחומרי נפץ
כך יצרו הכוחות 'חורי עכבר' מחדר לחדר ובית לבית, לאחר קרב שנמשך 24 שעות, כוח
האצ"ל הגיע אל הים. כאשר הבינו הלוחמים הערביים שהאצ"ל הצליח לאגף את
עמדותיהם, הם החלו לנטוש את העיר. ב-30 לאפריל הגיעו כוחות האצ"ל לתחנת רכבת
יפו ותפסו עמדות לאורך שדרות ירושלים. מנשייה נכבשה לא דרך כיבוש צירי התנועה
הראשיים כי אם דרך מרחבים חדשים שנפערו בבלוקים העירוניים.
מקרה
שכם - 2002
במהלך
מבצע 'חומת מגן' נכנס צה"ל לערי הרשות הפלסטינית ונערך לכיבוש מרכזי הערים
ותפיסת מחבלים. מרכזי הערים הפלסטינאיות היוו אתגר משמעותי עבור לחימת צה"ל,
שכונות ה'קסבה' היו לקיני טרור מבוצרים וערוכים להגנה שניצלו את יתרונות קרב ההגנה
של הכרת מרחב הלחימה והיערכות להגנה בעזרת ביצורים, מארבים ומיקושים. הלחימה על
הקסבה בשכם העלתה חזרה את תיאוריית 'ללכת דרך קירות' חזרה לזמנינו אנו במרחב העימות
הישראלי-פלסטיני, הקסבה של שכם היא הלב העירוני של העיר ובשל כך רצו כוחות
צה"ל לכבוש ולשלוט על המרחב, בקסבה היו כ-1000 לוחמים שהתאגדו להגנה באופן
מלא בעזרת חומרי נפץ ומטענים שחיכו בכל רחוב וסימטה. ההבנה של סיטואציית הלחימה
הביאה את אל"מ אביב כוכבי לפקוד על פקודיו לא להימצא במרחב הציבורי המסורתי
והגדיר את המרחב העירוני הקלאסי כחלל אסור.[4]
גאומטריה
הפוכה – תוכניתו של כוכבי יצר מציאות חדשה במרחב
העירוני-קסבאי, המעברים העירוניים המקובלים לתנועה בחיי היומיום נמצאים כעת מחוץ
לתחום ואין לנוע בהם, במקומם, שיחזר כוכבי את תיאוריות 'חורי העכבר' כאשר הוא
מגדיר בעצם גיאומטריה הפוכה לעיר, כל חלל שנתפס כאפשרי לתנועה אסור הוא, הלוחמים
הונחו להימנע מלהשתמש ברחובות, דרכים וסמטאות או בחצרות הבתים, כל אלמנט עירוני שמגדיר
לוגיקה של התנועה דרך העיר, בנוסף להימנעות מתנועה במרחב העירוני נאסרו גם תנועות
בסמיכות לקירות חיצוניים, חלונות וחדרי מדרגות. לאור פקודה זו נערכו כוחות
צה"ל ללחימה דרך קירות, תחת תכנית זו הם פרצו חורים בקירות הבניינים המשותפים
, בתקרות ורצפות ונעו לאורך מאות מטרים של חלל פנימי אשר רוקן מן המרקם הצפוץ
והמוחשי של העיר.
כוכבי
השתמש בתפיסה של גאומטריה הפוכה, תחביר עירוני בשימוש טקטי צבאי, במהלך המבצע עברו
החיילים מאות מטרים במנהרות שנחצבו בתוך הקסבה דרך הבתים וקירות.
בלשון פוסט-מודרנית
משהו תיאר זאת אל"ם אביב כוכבי,מפקד חטיבת הצנחנים:
האויב מפרש
את החלל בדרך קלאסית, מסורתית, ואני לא רוצה לציית לפרשנות שלו וליפול למלכודת... אני
רוצה להפתיע אותו... לכן בחרנו את השיטה של לעבור דרך קירות, כמו תולעת שמכרסמת ובכל
פעם יוצאת במקום אחר. הקונץ של לעבור דרך קירות אולי אינו דבר חדש, אבל אנחנו בפעם
הראשונה לקחנו את העניין הטקטי,המיקרו-טקטי הזה, והפכנו אותו לשיטה... אמרתי לחיילים:
”חבר'ה, עד עכשיו הייתם רגילים לנוע בכבישים ובמדרכות. תשכחומזה! מעכשיו כולנו הולכים
דרך הקירות!"
מאז
אותה לחימה עירונית שונה במבצע חומת מגן אימץ צה"ל שיטת זו כדוקטרינה טקטית
ללחימה עירונית, התפיסה נלמדת בבית הספר הצבאיים ומתאמנים עליה בשטחי אימונים
שנבנו במיוחד לצורך תרגול טכניקת לחימה זו.
4. יומיומי
----------------------------------------------------------------- \\\\\\\\\\\\
דה סרטו
עומד בראש מגדלי התאומים מביט והוגה את העיר, תחילה מביט מטה לרחובות ההמולה הסמוכים
ואט אט עולה המבט ומתאר את העיר עד לעבר קו האופק הנצפה. מיקומו בראש מגדלי התאומים
הינו מראה אשר לא ישנה בעתיד, רוצה לומר, חורבן המגדלים מגדיר מחדש את אופן קריאת העיר.
וכאן גם נשאלת השאלה, האם ניתן לדבר על חווית העיר מגובה 420 מטר מעל פני הקרקע וכיצד
החוויה משתנה כאשר אותה נקודת מבט איננה עוד ובמקומה ישנה צלקת עירונית לאומית.
דה סרטו
משווה את ההליכה העירונית לאמירות הלשון, הקול שמשמיע הפה זהה ליצירת החלל שיוצר
סביבו ההולך העירוני. המשפט הלשוני הינו כשם שהולך הרגל מגדיר את החלל, האמירה
הרגלית בשפתו של דה-סרטו מייצרת סדר עירוני בעל מגוון אפשרויות. נניח כי אדם שנתקל
במכשול העוצר אותו, בעצם העצירה הוא מנכיח את המכשול במרחב העירוני, אך בהמשך לכך
מבצע אותו האדם מעקף ויוצר קיצור דרך חדהש הזונחת את הסדר העירוני המקובל. מיפוי
ההליכה כשפה יוצר מפה המגדירה משפטים ( רצפי הליכה ) שונים בעיר ומומשגים על ידי
האדם כמקומות מותרים ואסורים, קלים ונועזים במרחב העירוני האישי שלו.
5. סיטואציה
עירונית------------------------------------------------------- \\\\\\\\\\\\
קבוצת
הוגים שמצאו את הדרך השונה להליכה בעיר הינם סיטואציוניסטים שיצאו מקריאת הגריד
העירוני בדרכו הגיאוגרפית לעבר תפיסת העיר דרך המסע האישי דרך הנוף העירוני,
סובייקטיביות המקדשת את התחושה שהאדם חווה דרך האדריכלות הסובבת והצורה העירונית.
ההוגים שהציגו תפיסה פסיכו-גיאוגרפית זו הינם Guy
Debord שטען כי ישנו ניתוח עירוני על פי תחושת חוויה
התנהגותית. ההיסחפות ([5]Drift/ Dérive) הינו מסע של אדם דרך תחושות שהעיר מייצרת
עבורו, ההיסחפות חיונית לאדם מעל מנת לצאת משגרת היומיום ומציגה מעין תעודת ביטוח
לשינוי אווירה בתנועה העירונית של האדם בעיר. הסיטואציוניסטים הציגו זאת דרך מפות
המציגות מקטעי עיר בעלי תחושות שונות וחיבורם בעזרת חיצים, החיצים מציגים מקטעי
עיר אשר אין בהם חשיבות והאדם שנע בהם אינו חווה את העיר.
הביקורת
על המפות של הסיטואציוניסטים טוענות כי הן מציגות רגע נתון בחיי עיר, המפה מציגה
אלו מרחבים 'נחשבים' באותו הרגע, כאשר מרחבים אלו משתנים או מתפתחים המפה הופכת
להיות מפה ארכיבאית שנראה מאידך כי אינה מותאמת לעיר שכבר השתנתה, אך עם זאת יכולה
מפה זו להראות ולהמחיש כיצד ומאיפה התבצעה הגירה עירונית או לחילופין להראות את
תנועת הטרנדיות ממקום למקום וההשתנות המתמדת, למרות חוסר הרלוונטיות שלהם לאחר
השינוים העירוניים מייצרות מפות אלו קרטוגרפיה חדשה למרחבי העיר השונים ולתחושות
האדם שנע בהם.
מיפוי
סיטואציונסטי זה מאפשר להתעלם מחלקים עירוניים אשר לא מהווים חלק מאותה חוויה
עירונית, ניתן לחשוב על אדם המנווט דרכו בעיר בעזרת מפה סיטואציונטית, בכך הוא מנטרל
את כל התחושה הסובייקטיבית שלו ומנסה להגיע למקום חוויתי אישי בעזרת מפה
קולקטיבית.
6. קפיצות בעיר
----------------------------------------------------------- \\\\\\\\\\\\
בשנות
התשעים התפתחה תרבות רחוב חדשה בצרפת, שיטת תנועה עירונית חדשה העונה לשם פארקור (Parkour), הפרקור פותח על ידי סבסטיאן פוקן ודיוד בל כספורט לכל דבר אך יחד
עם זאת הם השרישו תפיסה פילוסופית עירונית לגבי אופי התנועה הזו. ניתן לחשוב על
הפארקור כיכולת תנועה בדרך הכי מהירה, אפקטיבית ויעילה להגעה ממקום למקום. האדם
שמבצע את הפעילות נקרא 'טרייסר' ואת היכולות הספורטיביות שלו הוא ממשיך כדרך חיים
בתנועה היומיומית שלו, התגברות על מכשולים בעזרת חשיבה ותנועה שונה ובכך למצוא את
הדרך האישית להתקדם בחיים .לאור תפיסה זו החלו להגות בתפיסת הספורט העירוני מחד אך
כחשיבה מעמיקה אודות מהלכי התנועה .
המרחב
העירוני מורכב מסל אמנטים ופרטים המחוברים יחדיו לכדי מכלול עירוני בו נע האדם,
העיר מציעה לאדם את מקומות ומרחבי התנועה ומנסה לסננן מתוכם את מירב החסמים, ניתן
לומר כי במקום בו מונח חסם כגון חומת בטון, מעקה ועוד אין לאדם יכולת להמשיך לנוע
כך שאחד משני הדברים קורים, או שלא ניתן להמשיך או שהעיר מציעה מעקפים וגישורים
לאותם חסמים.
הפארקוריסט
מביט בחסמים כיתרון תנועה אישי ומתגבר עליהם באופן שונה, על האדם להתגבר על
מכשולים וחסמים עירונים בדרכו שלו ובכך לייצר את מרחב התנועה החדש שלו בעזרת
קפיצות וטיפוסים. הפארקור מזהה בחזית הבניין את האלמנטים שמאפשרים לו לטפס עליהם,
מגיע לגג וקופץ לעבר גג שכן, ממשיך בירידה בקפיצות של מהלכי גרמי מדרגות שלמים. הפארקור
אינו חף מרהבטנות, ישנה חשיבות רבה לאסטטיקה אשר בעזרתה מבוצעים המהלכים.
באותה
הקטגוריה יחד עם הפרקוריסטים ניתן להוסיף את מטפסי הבניינים (Buildering) המטפסים לראש הבניין דרך המעטפת בעזרת טכניקת טיפוס ללא חבלים
ועזרים וזאת על ידי היאחזות בפרטי חזית שונים המשמשים כסולם עבורם. ולא דרך מהלכי
התנועה הורטיקלים הרגילים במבנה.
סיכום
-------------------------------------------------------------------- \\\\\\\\\\\\
המקרים
המותארים כאן הם מקרים בודדים בהיסטוריה של עימותים במרחב העירוני, ניתן למנות עוד
מגוון של עימותים שהתקיימו לאורך ההיטוריה האורבאנית, עם התפתחות המרחב הבנוי מחד
והתפתחות הטכנולוגיה מנגד נראה כי היכולת לחזות כיצד יתנהלו עימותים אלו בעתיד
מגרה את קצה המחשבה על יכולות המח האנושי והטכנולוגיה אל מול המרחב העירוני המתפתח.
המסורת
התכנונית מייצרת עבורינו שלל שיטות לניתוח ותכנון של מרחב עירוני בין אם זה מרחב
עירוני בתכנון חדש ובין אם זה מרחב עירוני מתחדש, הקונבנציה התכנונית עובדת על פי
שיטות אנליטיות ברורות ונהירות המתייחסות לכלים המשתמשים אותנו בחיי היומיום
העירוני. המקרים שהוצגו ברפרט זה מתייחסים לשוני מלא ביכולת הבנת וניתוח העיר,
במקום רחובות לנוע בהם ניתן ללכת דרך המרחב הבנוי, במקום להשתמש בגרמי מדרגות
לעליה וירידה משתמשים בקפיצות וטיפוס כנגד התנועה המקובלת.
המקרים
המוצגים כאן מעידים כי דווקא קבוצות הנמצאות בלט ברירה ומציאות שהיא על הקצה
מביאות אנשים להביט ולנתח את העיר באופן אוונגרדי המשולל את כל ההבנה העירונית
השגרתית.
ביבליוגרפיה--------------------------------------------------------------- \\\\\\\\\\\\
ספרות
רוטברד, ש. (2005) . עיר לבנה עיר שחורה, תל
אביב, הוצאת בבל.
דה-סרטו, מ. (1980). המצאת היומיום, תל אביב,
הוצאת רסלינג.
Simon, S. (1998) The
Situationist City. The MIT Press:
Cambridge, MA. P- 15-66.
מאמרים
סופר, א. (2007) הפריסה העירונית המודרנית -
שינוי פני המערכה. מערכות 384 , עמ' 2-13.
Weizman, E. (2006) , Lethal
Theory.
Graham,S . (2011). Cities
Under Siege -The new military urbanism. p - 60 – 88
Rawlinson, C.J, Guaralda, M.
(2011). Play in the city: Parkour and Architecture. Faculty of Built
Environment and Engineering, Queensland University of Technology, Brisbane,
Australia.
Deleuze, G , Guattari, F
(2010). Nomadology :
The War Machine. Wormwood Distribution - Seattle, WA
אתרים
Auguste
Blanqui, (1866), Manual for an Armed Insurrection http://www.marxists.org/reference/archive/blanqui/1866/instructions1.htm
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה