מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות

שם המאמר:  מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות

הפרסונה:

מתארים אותה כאישה קטנה ההולכת ברחובות ניו יורק ומתבוננת דרך משקפיה העגולות בעיר הגדולה - ניו יורק של שנות השישים רגע לפני כניסתה לדיכאון של שנות השבעים והשמונים.

לגיין גייקובס טייטלים רבים, עיתונאית ועורכת, אוטודידקטית, אקטביסטית ומעל לכולם אורבניסטית. במסגרת עבודתה במגאזין 'ארכיטקטורל פורום' גיבשה גייקובס תפיסה בנוגע לתכנון העירוני.

יתרונה הגדול הינו שילוב הדיספלינות שבין העיסוק החברתי לעיסוק האדריכלי אורבאני עם כתיבה זורמת וחוש הומור.

במסגרת פעילויותיה היא נלחמה בתוכניותיו של מהנדס העיר ניו יורק רוברט מוזס בניהם תוכניותו לשכונת מגוריה גריניץ ווילג שרצה לחדש אותה בעזרת תכניות לבנייני מגורים חדשים.

בשנים האחרונות גייקובס תופסת משמעות ציבורית גדולה בשיח העירוני, אירועי 'הליכות גיין' מתבצעים במגוון ערים בעולם בשבוע של יום הולדתה, אירועים אלו חושפים אנשים רבים למשנתה.

העניין:

שמו של הספר המדובר הוא "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", אותן ערים המבוססות על תפיסות תכנוניות כמו 'עיר גנים', פירבור והשיכון הצבורי, תכנון אשר שכח את מרכז העיר הותיק. עיקר ההתייחסות בספר הינה לניו יורק שם התגוררה ג'ייקובס בתקופת כתיבת הספר אבל ישנה גם בחינה של ערים אמריקאיות נוספות. מתחילים בניו יורק והולכים מבלוק אחד לבלוק שני, שיכון מוזנח מול שיכון מטופח ברבעים שונים של העיר, קפיצה לבוסטון לשכונת נורט'-אנד המשתקמת, וישר לפילדלפיה לראות הבדלים בין כיכרות עירוניים.

כדי להסביר את הבעיה של התפיסה הממסדית בנושא שיקום שכונות מציגה ג'ייקובס את הפן הכלכלי של העיר, הכסף הציבורי זורם בערוצים הנראים כמיטיבים עם הזולת אך העיר לא יודעת לקבל לחיכה בניינים של כסף ממסדי האמור בהינף יד לתקן עיר. לאחר שהיא שוללת את הכסף הממשלתי לטיפול במשכנות עוני מביאה גייקובס דוגמא משלה להתחדשות עירונית בדמות רובע נורת'- אנד בבוסטון. נורת' אנד הינה שכונת עוני לדעת הממסד התכנוני והממסד הכלכלי אך כאשר מסתכלים על השכונה בהיבט הריגשי, אסטטי וגם בדרך עיני הסטטיסטיקה בנוגע לאחוזי פשיעה וכו' מתגלה שכונה נעימה וחשובה בעיר בוסטון. דרך מקרה זה מנסה גייקובס להסביר את הפער בין התפיסה התכנונית המיושנת אל מול העיר האמתית שמתקיימת בשטח.

בספרה גייקובס מדברת עם התושבים ( כנראה בניגוד למתכננים ) ומנסה להבין דרך עיניהם מה רע בפיסת דשא הנמצא ליד ביתם, דרך השיחה היא מגיעה לצרכים האמתיים של התושבים ולא לצרכים סטטיסטים כפי שנהוג לחשוב בעולם התכנון הממסדי.

הפרק סוקר את תולדות התכנון בעידן התעיישתית מ'עיר הגנים' של אבנעזר הווארד דרך חשיבתו של גדס עד לרעיונותיו של קורבו, היא גם מציניית את ישום התכניות כמו 'העיר היפה' בשיקאגו וההשפעות שזה הביא על העיר, הפרק גם מתאר את ממשיכי דרכיהם בארצות הברית כמתכנני האזורים שהשפיעו על התכנון בארצות הברית.

הספר מתייחס למרכזי הערים, אותם מרכזים שנחשבו מקומות להריסה בשלל התוכניות של המודרניסטים.

העיר:

עקרונות העיר על פי גייקובס מקוטלגים למספר דברים - רבגוניות שימושים, מרקם צפוף ושילוב עקרונות כלכליים וחברתיים. בניגוד לשלל המתכננים במאה הקודמת שתכננו עיר עבור הרכב העירוני, עיר בה השימושים מסודרים ומופרדים מציגה גייקובס את הפן האנושי שבתכנון ואת היתרונות החברתיים וכלכליים שבעירוב השימושים.

נראה כי לראשונה במאה הקודמת מוצג רעיון העירוניות המתכתב עם העיר שהתקיימה לפני העידן המודרניסטי מפריד השימושים ומייצר הסטנדטיזציה, אותה עיר בה ישנה אחריות סביבתית לכל תושביה, עיר בה מנגנוני ההתפתחות אינם ניזונים מכספי הממסד אלא מתהליכים בריאים של התחדשות עירונית הנעשית מאליה.