החלל שולתתתתת

השפה הינה שלב ראשון לגישור והבנה, הפער המושגי הגדול שמציגה גיל גן-מור במאמרה 'דיור' מציג את חוסר ההבנה הבסיסי בין קבוצות אינטרסים שונות בשיח אודות משבר הדיור בישראל, המאמר מציג את הפער בתפיסות על ידי ניתוח טקסטואלי ומגיע להבנה כי בעוד  השלטון ובעלי ההון תופסים את הדיור כמוצר לעומת העם שמבחינתו דיור זה צורך. על מנת ליצור שיח משותף בין קבוצות שונות נדרש למצוא שפה והגדרות אחידות. מקצוע האדריכלות ותכנון הערים עוסק אמנם ביצור צורה ומרחב אך על מנת להגיע לתצורה סופית משתמשים בשפה טקסטואלית שלמה העוזרת להבין עולם זה. אני מעוניין להציג כאן את שפת האדריכלות כשפה מגשרת בין קונפליטים אלו.

שפת האדריכלות

תשאל אדם כיצד הוא פורט את מושג הבית באופן הפיזי שלו הוא יפרוט לך שימושים קונבנציונאלים המקובלים בחברה הישראלית -  סלון, מטבח, חדר שינה , חדר אמבטיה וכו'. במידה והאדם ממש יתאמץ הוא יוסיף לכך חדר משפחה, חדר משחקים, חדר עבודה ועוד. הפירוט הנ"ל מסביר לדעתי את אחת הבעיות בתפיסת התכנון ותפיסת המגורים של האזרח הישראלי, התכנון הישראלי נעלם יצירתיות ועוסק בשכפול דירות סטנדרטיות לכל אחת מהשכונות החדשות. אין בנמצא חשיבה על שאלת המרחב, הבודקת לאילו צרכים נדרש האדם, מהו המרחב שהתא המשפחתי נזקק לו. כתוצאה מכך נוצרת תפיסה של דיור כמוצר משוכפל והמוני שאינו יודע להתאים עצמו לתאי משפחה שונים בעלי צרכים שונים.

השיח האדריכלי משתמש בלקסיקון האישי שלו ומנסה להגדיר את החלל, המילים בלקסיקון זה מבודדות מזיקות שונות כגון זיקה כלכלית, חברתית ועוד ובכך הדיון הזה הינו הדיון המזוכך ביותר בניסיון להגדיר מהם צרכים אישים, השפה מנסה למצוא את האונברסליות האישית שבין האדם והחלל.

חסרי עיר

רבות דובר במהלך המחאה החברתית על ניצחון העיר, הנושא תפס תאוצה בעשור האחרון לכשחזרו לדון בתכנון העירוני. מדינת ישראל, על 66 שנותיה נדרשת כעת לפצות על שנות פיזור ערים ותכנון פרברי, הישראלי התרגל בתפיסתו לחשוב שהעיר היא לא מקום טוב לגור בו ולגדל בו ילדים, גם אלו החושבים שהם גרים בעיר אינם מבינים כי הם עדיין גרים בפרבר עירוני כך שבשיח הישראלי כיום לא מובן עדיין על איזו עיר מדברים.

תוך כדי קריאת מאמרה של שלומית בנימין 'חסרות בית', הבנתי כיצד הרשויות מגדירות חסרי הבית על פי אמות מידה שונות כך שניתן לקטלג שלל אנשים תחת המושג המפחיד - חסר בית. ההגדרות מתחלקות לאלו שמוגדרים חסרי בית מתוקף רצונם לחיות כך ואילו אלו שנסיבות החיים הביאו אותם להיות מוגדרים כחסרי קורת גג.

ומה עם הרשות שתדאג לחסרי העיר - בהמשך להבנה זו צריך למצוא רשות ממשלתית שתדאג לציבור יותר רחב שסובל ממחסור בעיר. חסרי העיר במדינת ישראל הם כל אלו החיים מחוץ לתחום תל אביב (מרכז העיר) ועבורם נדרשת המדינה להקים מרכזי ערים מתפקדים בשלל מקומות ברחבי הארץ בהם יוכלו לגור, לעבוד ולבלות ללא תחושה כי הצורך לחיות בעיר אמיתית הינו בלתי ניתן להשגה מבחינתם.

רפורמת העיר

המנוע העיקרי המוביל את העולם כיום הינו המנוע הכלכלי, הוא משנה משטרים, מזיז ערים, ומנייד תושבים. החשיבה שמציגים המאמרים בדבר חשיבה על המושגים עצמם והבנת הפער בתפיסה לגבי מושגים אלו הינו כלי שאינו נכלל במציאות היומיומית שלנו, אם נרבה לעסוק, איש איש בתחומו ובמקצועו בחיפוש אחר מהות ההגדרות והמושגים נוכל להגיע להבנה הדדית והתקדמות בשיח בין הקטבים.