“Broadacre
City: A New Community Plan”, Architectural
Record (1935), Frank Lloyd Wright
שם המאמר :
הפרסונה:
פרנק לויד רייט היה האדריכל המודרניסטי האולטימטיבי בתרבות האמריקאית
המודרניסטית בהצלחתו להטמיע את תפיסת החלל המרחפת אך עם זאת שואבת את השראתה
מעקרונות לוקאלים ומערכי הטבע האופיינים למקום, בנוסף לתפיסתו המקצועית היה פרנק
לויד רייט מראשוני אדריכלי-העל בתקופה במודרניסטית וככזה יוחצנה דמותו בתרבות
האמריקאית הפופולרית ( תכניות אירוח, עיתונים, שירה, סרטים, חוגי סלון וכו'. )
המאמר אודות 'העיר המרחבית' מוצג בשנת 1932 בספר 'העיר
הנעלמת' והוא מציג את תפיסתו של רייט על העיר האמריקאית העתידית המשלבת דמוקרטיה,
טכנולוגיה וחזרה לערכי קרקע. בהמשך הציג רייט דגם פיזי של 'העיר המרחבית'. פיתוח
העיר ותפיסתה ההעסיק אותו עד יום מותו.
החזון:
לשיטתו של רייט על מנת ליצור עיר דמוקרטית הנותנת יחס שווה
לכלל האנשים ישנם מספר גורמים טכנולוגים המאפשרים ליחסי המדינה - אזרח הדמוקרטים
להתפרס על פני המרחב והם: הרכב, גלי הרדיו והמכונה המייצרת.
העיר המוצגת על ידי רייט הינה חזון לעיר אנטי-קהילתית הנותנת
לאדם את שלושת האלמנטים החשובים להיותו אדם וזו על פי תפיסתו של התאוריטקן פיוטר קרופוטקין
- הזכות לסחר, הזכות לקרקע, שמש ואויר, והזכות לרעיונות לקידום עצמי וקידום חברתי.
סכמת התכנית מציגה עיר חסרת מרכז הדוגלת בהפרדת שימושי העיר
לאזורים שונים כאשר החלק הארי במרכז העיר הינם ארבעה רבעי המוגרים העיקריים
הכוללים את חלקות הארבע דונם (אקר) אשר לתפיסתו זה שטח לו זכאי כל בית אב, המשך
הפירוט של רבעי מגורים אלו מציין את טיפוסי מבני המגורים השונים ומחלק אותם על פי מספר
הרכבים לבית. מבני המגורים שונים אחד מהשני וזאת יש לזקוף לזכותו כאדריכל יצירתי
שבניגוד להרבה תכניות מודרניסטיות שקידשו את האדריכלות החזרתית אצל רייט כל מבנה
מגורים מותאם לאדם ומותאם לקרקע.
בתוך יחידת הארבע דונם הולך האדם ברגל, בשאר אזורי העיר נע
האדם בעזרת רכבים שונים, השימוש הנרחב ברכבים נפתר בקלות לשיטתו כך שהתנועה בדרכים
הופכת להנאה וזאת בעזרת מיחלוף רוב הדרכים ויצירת הפרדת תנועה לרכבי האזרחים לבין
רכבי המשא הנותנים שירות לאזרח.
העיר:
על המתח שבין עיר לכפר נמצא כי רייט משך חזונו לחיי הכפר, חזונו
מקדש את התא המשפחתי ומאפשר לו אורך חיים
אוטרקי ללא תקשורת אמיתית עם הסובבים, הקשר עם שאר אזרחי העיר מתקיים באזורים מבודדים
ומוגדרים על פי השימושים הנדרשים לעיר.
ככלל, רייט אינו נסמך על ערים קיימות בהם הן לא יכולת לממש
את חזונו הנשען על הזיקה לקרקע. ניתן לראות בכך המשך לתפיסתו האדריכלית השאבה את
עיקר השראתה מהטבע המקומי זאת ניתן לראות ברוב היצירות המפורסמות שלו כך שלדעתי
חזון העיר של רייט הינו ניסיון לצקת תוכן עירוני ביצירתו ה'אוסיינית' המייצרת בתים
בעלי זיקה לקרקע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה